Daf 68b
גְּמָ' תַּנְיָא אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִדְבָרֶיךָ אַתָּה מוֹנֶה בְּסֵירוּגִין וְהַתּוֹרָה אָמְרָה אַחַר תִּטְהָר אַחַר אַחַר לְכוּלָּן שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן
אִיבַּעְיָא לְהוּ הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁמִינִי וּמָצְאוּ טָהוֹר וּשְׁאָר הַיָּמִים לֹא בָּדְקוּ
Rachi (non traduit)
יום שמיני. כבר עברו ימי הספירה ולא היה סופן בטהרה דלא בדקה יום ז':
תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרִי נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִדִּבְרֵי כּוּלָּן אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
Rachi (non traduit)
ודברי ר''ע מדברי כולן. דבעי ספורין ובדוקין:
נראין דברי ר''א מדברי רבי יהושע. דכיון דחייש רבי יהושע לשמא ראה בינתיים היה לו לסתור אף הראשון:
Tossefoth (non traduit)
אבל הלכה כרבי אליעזר. אע''ג דאין למדין הלכה מפי הש''ס הא פסקינן בפ''ק לעיל (נדה דף ז:) כרבי אליעזר בארבע והא חד מינייהו:
אֲבָל הָכָא אִי חָיְישִׁינַן דִּלְמָא חֲזַאי בְּסָפֵק אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּוַדַּאי
Rachi (non traduit)
אבל הכא אי חיישינן. ולא תמנה יום שבינתיים משום דלמא חזאי בספק אתי למיחלף בודאי דאמרינן מדלא מנינן הני ימים ודאי חזאי בינתיים וקא מניא לראשון ואתיא למנות ודאי רואה בסירוגין:
נָזִיר שֶׁהִילֵּךְ עַל גַּבֵּי סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת נָמֵי מִדְּאוֹרָיְיתָא אֹהֶל מְעַלְּיָא בָּעֵינַן וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר וְרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא מִיחַלַּף
Rachi (non traduit)
דרבנן בדאורייתא. אהל ספק דרבנן באהל דאורייתא לא מיחלף:
ורבנן גזור ביה. לסתור אותו יום. וא''ת אתי לאיחלופי באהל מת גמור ולא יסתור אלא יום א':

אהל מעליא בעינן. אין נזיר מטמא אלא באהל מת ודאי כדכתיב (במדבר ו':
ט') וכי ימות מת עליו במחוורת עליו כדאמר בכיצד צולין (פסחים פא:):
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּשְׁלָמָא הָתָם לְטָמְאָה בָהּ אָמַר רַחֲמָנָא שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא יוֹמָהּ וְאִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי זָב בְּבַעַל קֶרִי לָא מִיחַלַּף
Rachi (non traduit)
ואי משום איחלופי. דלא ליתי למנות לסירוגין בזיבה גמורה:
לטמאה בה כתיב. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע וגו' (ויקרא טו) מה זיבה סותרת אף קרי סותר אי מה זיבה סותרת הכל אף קרי סותר הכל ת''ל לטמאה בה אין לך סתירה אלא בטומאתה האמור בה מה טומאת קרי יום אחד אף סתירתה יום אחד:
התם. זב שראה קרי:
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאַתָּה אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּזָב שֶׁרָאָה קֶרִי וּבְנָזִיר שֶׁהִילֵּךְ סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת שְׁמוֹנָה בְּסֵירוּגִין וְהַתּוֹרָה אָמְרָה וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ
Rachi (non traduit)
גמ' אי אתה מודה בזב שראה קרי. בימי ספירו שאינו מונה אותו יום דקיימא לן דסותר יום א' ומונה לסירוגין:
ונזיר שהילך סככות ופרעות. שהן ספק אהל אין אותו יום עולה למנין נזירותו ונמצא שמונה ל' יום של סתם נזירות בסירוגין:
מַתְנִי' הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר וּשְׁאָר יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים לֹא בָּדְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד
Rachi (non traduit)
רבי עקיבא אומר אין להם אלא שביעי. שמא ראו בינתיים וסתרו ספירתן הראשונה:
מתני' הזב והזבה. שפסקו והתחילו לספור ז' ובדקו יום ראשון ושביעי כו':
וּמֵעִיקָּרָא מַאי סָבַר הוֹאִיל וְהוּחְזַק מַעְיָן פָּתוּחַ
Rachi (non traduit)
מעיקרא מאי סבר. שלא רצה לשאול:
בָּרִאשׁוֹן לֹא שָׁאַלְתִּי וְטָעִיתִי שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָאו בְּחֶזְקַת טוּמְאָה קָיְימִי וְכֵיוָן דִּפְסַק פְּסַק רִאשׁוֹן נָמֵי כֵּיוָן דִּפְסַק פְּסַק
Rachi (non traduit)
וטעיתי שלא שאלתי. שאילו שאלתי היו מטהרין:
אָמְרוּ לִו הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה שִׁשִּׁי חֲמִישִׁי רְבִיעִי שְׁלִישִׁי שֵׁנִי מַאי אָמְרוּ לִו לָא שְׁנָא
Tossefoth (non traduit)
אמרו ליה הרי זו בחזקת טהרה. וא''ת תקשה דרבי יוסי דהכא דקאמר דסגי לה בהפרשה שחרית אדרבי יוסי דפרק בא סימן (לעיל נדה דף נג.) דקאמר ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה לא תהא בחזקת טומאה אלמא בעי הפרשה מן המנחה ולמעלה ויש לומר דהתם מיירי כשהפרישה ביום שראתה בו שחרית והכא מיירי בבדקה שחרית ומצאה טהורה וקשה דאם כן כי פרכינן לרבי יהודה אילו ידיה בעיניה כל בין השמשות וכו' לימא ר' יוסי לנפשיה דהא איהו נמי מצריך הפרשה מן המנחה ולמעלה כשהפרישה ביום שראתה ומה מועיל עיכוב זה שמא עם סילוק ידיה ראתה וי''ל דלנפשיה לא קשה דכיון דהוחזקה רואה שחרית דין הוא להצריכה הפרשה מן המנחה ולמעלה בלא חומרא אלא מן הדין ואין לנו להחמיר ולספק שמא עם סילוק ידיה ראתה להצריכה בדיקה בסוף היום אבל רבי יהודה שבא להחמיר ולספק דאפילו בשלא ראתה שחרית אלא בבדקה עצמה ומצאה טהורה הוא מצריך הפרשה גם בסוף היום היה לו להחמיר ולבדוק מספק שמא עם סילוק ידיה ראתה:
אִין וְהָתַנְיָא אָמַר רַבִּי שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה וּלְאַחַר הַיָּמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה מַהוּ
בָּרִאשׁוֹן מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר
Rachi (non traduit)
מי איכא למאן דאמר כו'. והא אפילו רבנן בתראי בשני שלה הוא דקאמרי אבל בראשון דהוי פתיחת מעיינה ליכא למאן דאמר דאם בדקה בצהרים ומצאה טהור דתהוי הפרשה:
עַכְשָׁיו אֵימַר עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה מָה לִי הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה בַּשְּׁבִיעִי מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה מָה לִי הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה בָּרִאשׁוֹן
Rachi (non traduit)
עם סילוק ידיה ראתה. ואפילו הכי אמרת טהורה הלכך מה לי הפסיקה בטהרה בראשון כו':
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תַּנְיָא אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה אִלְמָלֵי יָדֶיהָ מוּנָּחוֹת בְּעֵינֶיהָ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא כִּי אָמְרִינַן אֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ דְּלָא בָּעֲיָא תְּלָתָא זִימְנֵי לְמִיעְקַר דְּאָמְרִינַן דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין וְכֵיוָן דְּדָמֶיהָ מְסוּלָּקִין דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ
Rachi (non traduit)
אמר לך שמואל. כי אמרי אנא לקולא דלא בעינן תלת זימני למיעקריה דהא קתני כל י''א בחזקת טהרה דהיינו קולא דדמיה מסולקין אבל לענין דיה שעתה כל שכן דהוי וסת דהא דמיה מסולקין:
אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת נֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל לוֹמַר שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ
Rachi (non traduit)
לומר שאינה קובעת. בפ' בנות כותים גבי כל י''א בחזקת טהרה:
ואם יש לה וסת. קא סלקא דעתך אסיפא דמתני' קאי דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה מטמאה מעת לעת ואם יש לה וסת קבוע לאחר הימים דהיינו ימי זיבה וראתה בו דיה שעתה:
סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּמַפְסְקִי לְהוּ יָמִים טְהוֹרִין כִּתְחִלַּת נִדָּתָהּ דָּמְיָא וְלֹא תְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
כתחלת נדה. כבתולת דמים דקי''ל (לעיל נדה דף ז.) דיה שעתה בראייה ראשונה:
אָמַר לָךְ רָבָא כִּי קָתָנֵי מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת אַרֵישׁ פִּרְקִין קָאֵי אַרָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ
Rachi (non traduit)
כי קתני ומטמאה מעת לעת:
אריש פירקין קאי ראתה ועודה בבית אביה. ב''ה אומרים כל הלילה שלה וקאמר דאם ראתה לאחר מכאן מטמאה מעת לעת:
וְלָאו אוֹתְבִינֵּיהּ לְרָבָא חֲדָא זִימְנָא הָכִי קָאָמְרִינַן לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא נָמֵי מֵהָא
וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא דְּאָמַר רָבָא לוֹמַר שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ
Rachi (non traduit)
לומר שאינה מטמאה מעת לעת. בפ' בנות כותים (לעיל נדה לט.) קתני כל אחד עשר בחזקת טהרה ואמרינן למאי הלכתא ואמר רבא לומר שאם תראה בתוך י''א אינה מטמאה מעת לעת ומתניתין קתני מטמאה מעת לעת ארישא דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה ומתמה הש''ס ולאו אותביניה בפ' בנות כותים (שם) ולא איפרוק:
וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתָא אַחַר הַיָּמִים בֵּין בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה בֵּין בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה
Rachi (non traduit)
וכן תנא לוי במתניתא. אסיפא דמתני' תני הכי בדקה ז' שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה ואחר הימים בין בדקה ומצאה טהורה בין בדקה ומצאה טמאה הרי זו ספק זבה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source